רגימובה נ' בית ארלוזורוב בע"מ

פסק דין

1.בפני ערעורה של המבקשת על החלטתו מיום 17.6.09, של כב' רשם ההוצל"פ מר רט עמיעד שנתנה לבקשה לעיון חוזר שהגישה המבקשת בעקבות ההחלטה מיום 10.3.09.

המבקשת מתייחסת לקביעות הבאות בהחלטה:

א.קביעת שווי הנכס לסך של 600,000 ₪ בעוד המבקשת סבורה שיש לקבוע שווי של 500,000 ₪.

ב.הפחתת שיעור השכר מ- 6% ל- 4% מהשיעור המשוקלל בין גובה החוב בתיק האחוד שעמד ערב סגירתו ע"ס 83,000 ₪, לבין שווי מחצית הדירה שבכינוס.

ג.להורות כי המבקשת לא תחויב בשכ"ט הכונס על חלקו של הבעל בדירה.

ד.להורות על עדכון ההפחתות בתיק ההוצל"פ.

2.ב"כ המשיבה הגיש תגובה מפורטת בכתב בצירוף אסמכתאות טוען כי סך כל גובה החוב בתיק האחוד היה כ- 156,000 ₪, טרם שהחלה המבקשת לפרוע החובות ישירות מול הנושים, ובהמשך מתייחסת לכל אחת מטענות הבר"ע שלא אחזור עליהן כאן.

המשיבה סבורה כי השכר שנפסק הנגזר ממחצית שווי הנכס הינו בסופו של יום נמוך לעומת ההשקעה הרבה והעבודה שנדרשה ע"י הכונס, וסבורה שיש לדחות את הערעור לגופו.

החלטתי לדון בבקשה כבערעור עצמו וכאילו ניתנה הרשות לערער.

אין ערעור על קביעתו של הרשם לפיה יש לגזור את שכרו של הכונס ממחצית שווי הנכס המהווה את חלקה של המבקשת, שנוי מההחלטה הראשונה.

כמו כן אין מחלוקת כי לכונס נפסק שכ"ט א' שנגבה בפועל בתיק הפרטני של המשיבה והמחלוקת לגבי שיעור השכר הנוסף הינה בנוסף לשכ"ט א'.

3.ב"כ הצדדים מפנים לפסיקה בעניין פסיקת שכרו של כונס נכסים הקובעת את השכר בין 10% - 6% מערך הרכוש, כאשר ביהמ"ש מתחשב במשך תקופת הפעילות של הכונס וכמאמץ שהושקע על ידו.

בפסיקה אחרת נקבעו שיעורי השכר כנגזרים מגובה חוב תוך התחשבות במשך הזמן והיקף העבודה של הכונס.

בהחלטות אחרות יש התייחסות למבחנים שציינתי לעיל ונאמר שעל הרשם לשקלל את השכר עפ"י אמות מידה ענייניות של כל מקרה ומקרה, ונראה שבין היתר ניתן לשקול את שווי הנכס מחד וגובה החוב מאידך.

ראוי כי רשם הפוסק שכרו של כונס, ינמק, ולו בקצרה, את הנימוקים שהביאו אותו לקבוע את השכר, כפי שקבע, גם אם נמצא מהנחה כי שקל את כל השיקולים הדרושים לעניין.

למימוש משכנתא של דירת מגורים הורה סעיף 81 ב1 (ד) לחוק ההוצל"פ על קביעת הוראות, בכל הקשור לשכרו של הכונס, ומכוחו נקבעו תקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונס נכסים).

לו היינו נדרשים לבחון את שכרו של הכונס בהתאם לכללים הרי שהיתה חלה תקנה 4 הקובעת אחוז מדורג מהחוב שנפרע בפועל.

4.אכן היה מקום לקבוע כי השכר ייגזר רק משווי חלקה של המבקשת בנכס, יחד עם זאת היה לרשם בסיס לקבוע את שווי הנכס בסכום שקבע בהתבסס על טענת הכונס לפיה זהו הסכום בו העריך אחיה של המבקשת, מתווך בנדל"ן את השווי, ובהסתמך על מחירון יצחק לוי, כאשר המבקשת לא הביאה מטעמה ראיה לסתירה לעניין השווי.

המבקשת טוענת כי יש לקבוע שווי הנכס בסך 500,000 ₪.